בשנת 1997 (לפני 21 שנים מהיום – או במילים אחרות כשהחיילים הסדירים של היום עדיין לא נולדו), קרה אירוע במהלכו חיילים שהיו כלואים בבס"כ 396 ("כלא 6") השתלטו על חדר האוכל ולקחו בני ערובה את מדריכי הכליאה שהיו אחראים על הפלוגה. כתב ישראל היום, משה ניסנבוים, העלה בכתבה הבאה את הדרמה ותיאר אותה באופן מלא – שווה קריאה!
אסירים בכלא הצבאי השתלטו ב-1997 על חדר האוכל וכלאו סוהרים כבני ערובה • האירוע הועבר בשידור חי למיליונים ברחבי הארץ והעולם • כך התרחשה הדרמה – כתב: משה ניסנבוים
סרטים על מרידה בכלא נחשבים לרוב למוגזמים ולכמעט בלתי אפשריים, אולם מה שהתרחש ב-1997 בכלא 6 הצבאי הזכיר במידה רבה סצנות מתוך סרטים כאלו. במשך ימים ארוכים החזיקו אסירים בני ערובה בדרישה לתנאים פחות קשים בכלא, שעד אז היה נתון בהזנחה מתמשכת ולבסוף אף הצליחו לשנות את המצב.
כלא 6 של שנות התשעים היה כלא לא פשוט. העיתונים הציגו תמונה קשה על פגיעה בזכויות היסוד של הכלואים. בין היתר הופשט ונאזק ערום ברחבת אחת הפלוגות במשך יום שלם, במקרים אחרים נאלצו האסירים לעמוד בדום מתוח במשך שעות ארוכות עם איסור לזוז, לדבר, להוריד את הראש או להסיט את המבט, כמו גם ללכת לשירותים. אסיר שזז היה מנוטרל ונאזק על ידי הסוהרים, חיילים בסדיר שלא הוכשרו כראוי. במשך רוב היום היו הכלואים בתוך תאים אטומים בתחזוקה גרועה, וקצין בריאות הציבור אף הורה לסגור שתי פלוגות ששהו במבנה ישן ורעוע מימי המנדט הבריטי. הצפיפות בתאים, העובש ומערכת ביוב הרעועה עלולה הייתה להוביל להתפרצות מחלות. למרות הטענות הקשות, תנאי המחייה בבית הכלא לא נבדקו בצורה יסודית, ואלו גרמו לתחושות של סבל ודיכאון קשים אצל האסירים.
קבוצה של אסירים שהוגדרו "הגרעין הקשה" סירבו לאפשר למצב הנורא להימשך, ומתחת לאף של הסוהרים רקמו תוכנית השתלטות על הפלוגה. בסך הכל היו ארבעה אסירים שכונו "הקבינט הביטחוני" שתכננו את המרד – גדעון "טדי" מרטין, שהורשע באונס, ויקטור רבייב שנשפט באשמת שימוש בסמים, רומן קוגן שנשפט באשמת סחר בהירואין וסרגי קאופמן שהורשע בהריגה בתאונת דרכים. החבורה הסגורה והאנטי ממסדית, שכללה בעיקר חיילים בודדים יוצאי ברית המועצות, טענו שספגו אלימות קשה בכלא, וסירבו להמשיך לחיות עם המצב.
כלא 6, מבט מהאוויר // צילום: רוני שיצר
ביום שבת, התשיעי באוגוסט 1997, בשעה 10:30 יצא המרד הגדול לפועל. בפלוגה ג' שהו באותו הזמן 108 אסירים, 40 מעל התקן המותר. 18 מתוכם השתלטו, בהובלת הגרעין הקשה, על חדר האוכל בפלוגה, תוך שימוש באלימות נגד המפקדים. בסך הכל ארכה ההשתלטות שעה, ותשעה סוהרים הפכו ברגע לבני ערובה ונכפתו יחד באזיקים.
האסירים חסמו את שער הכניסה לפלוגה בעזרת מיטות, כיסאות ומזרנים, פרצו לארון הכוננות שהכיל גז מדמיע, אלות ברזל, גרזנים, אבזרי מיגון וכלי עבודה. לאחר מכן השתלטו על אגף הבודדים ושחררו את חבריהם מהתאים. אלו ביצעו ונדליזם קשה והרסו את משרדי הסגל. הקירות בפלוגה רוססו בגרפיטי ומוזיקת טראנס הושמעה ברחבת הפלוגה דרך רדיו טייפ שנמצא במקום.
שלוש שעות אחרי פרוץ המרד הגיעו למקום מפקדי הכלא וקציני משטרה. הם שוחחו מגג הפלוגה עם גדעון מרטין, וזה דרש לשוחח עם הרמטכ"ל, קצין משטרה צבאית וקצינים נוספים. אלו הגיעו למקום, יחד עם ראשי צוות מו"מ של משטרת ישראל וקציני בריאות הנפש. ב-2009 סיפר מפקד הכלא כי האסירים הסכימו לשחרר את בני הערובה בתמורה לשינוי דרמטי בתנאי הכליאה והקלה ביחס הקשה כלפי האסירים. מרטין דרש בנוסף שלא יעבירו את המורדים לכלא אזרחי ושלא ישפטו אותם על אירועי המרד.
בשעות הצהריים שוחררו ארבעה אסירים בתמורה לאוכל, והועבר מכתב מהאסירים למשטרה. בין היתר דרשו האסירים להחליף את הסיגריות שמחולקות בכלא, הפסקת השימוש באלימות כלפי כלואים, שיפור התנאים הרעועים באגף הבודדים, הפסקת העמידות הממושכות והארוכות ברחבת הפלוגה מתחת לשמש ודרישות נוספות. בשעות הערב היה הכלא מוקף בכוחות משטרה מיוחדים – כלבנים וכוחות ימ"מ שהחלו לקראת פריצה אל חומות הכלא או לתרחיש של ירי חי באסירים במידה שיהיה חשש לחיי בני הערובה.
אחד מהמורדים יוצא באזיקים מבית הכלא
הדרמה הועברה לכל רחבי ישראל והעולם בשידור חי. מרטין דרש להכניס לפלוגה צלם טלוויזיה, שישדר את המרד מבפנים במהדורה המרכזית של ערוץ 2, ואכן כך התרחש. הכתב יאיר כחל והצלם אלי קרביץ נכנסו לכלא, צילמו וראיינו את סרגי קאופמן בשידור חי והוא סיפר על האלימות והיחס המשפיל שקיבלו. "לפנות בוקר של יום ראשון קאופמן העביר במכשיר הקשר אל חבריו המורדים הוראה 'להעלות הילוך'", סיפר שחל בשידור חי. האסירים העבירו אולטימטום ודרשו שעד הצהריים יועבר ההסכם של מרטין כשהוא חתום. המורדים טענו שאם הפלוגה תיפרץ, הם יתחילו במסע רצח של בני הערובה שבידיהם וכן התאבדות המונית. "אם לא יהיה הסכם, יהיה דם, יריות וגופות", אמרו.
הפרקליטות הצבאית התקפלה, אבל באופן פיקטיבי בלבד. הועבר למורדים הסכם חתום שמקבל את כל תנאיהם, ו-25 שעות אחרי שהמרד החל הוא הסתיים. שערי הפלוגה נפתחו, בני הערובה שוחררו, ומנהיגי האסירים נכנסו בעצמם אל אגף הבודדים.
טענות לאלימות קשה מצד הסוהרים הובילו למרד (תמונת המחשה) // צילום: לירון מולדובן
המורדים נעצרו ונלקחו לחקירה, וכעבור תקופה הוגשה נגדם כתב אישום בגין עבירות הסתה למרד, התקוממות והתבצרות במתקן כליאה, סחיטה באיומים ואלימות כלפי ממלא תפקיד. התברר שבצבא מעולם לא הייתה כוונה לכבד את ההסכם שנחתם בין גדעון מרטין למפקד כלא 6 סא"ל יצחק בן עמי. ועדת חקירה, בראשות ח"כ יוסי כץ, דרשה לכבד את ההסכם, אולם הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל אורי שוהם סירב לעשות זאת. המורדים עתרו לבג"ץ, אולם השופטים דחו את העתירה פה אחד. מרטין וחבריו נשפטו לשנתיים נוספות של מאסר. הם הועברו לבתי סוהר אזרחיים, כשאת המשך מאסרו העביר מרטין בכלא איילון.
אולם למרד היו גם תוצאות חיוביות בהתאם לדרישות האסירים. גישת המשטרה הצבאית כלפי הכלואים השתנתה, וכיום יש למשל תוכניות לימוד והעשרה לאסירים. בקורס מדריכי הכליאה חי שינוי יסודי והוסקו שיטות למניעת מרד והתססה חברתית. מבני כלא 6 שופצו, התאים הוגדלו ונבנו חלונות ופתחי אוורור.
