"בן מהגרים" או "בן שליחים"

בני מהגרים

מי יכול להיחשב כ"בן מהגרים"?

בן מהגרים הוא אזרח ישראלי, המיועד לשירות בטחון (מלש"ב), שנולד בחו"ל או עזב את ישראל למטרת הגירה בליווי הוריו טרם הגעתו לגיל 16. יש לשים לב כי:

• אם אחד ההורים חי בארץ, על המלש"ב להוכיח כי נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו"ל.
• אם שני ההורים חיים בארץ, המלש"ב לא יוכר כבן מהגרים.
• מלש"ב שאינו זכאי למעמד בן מהגרים יהיה רשאי להגיש בקשת לדחיית גיוס לשם סיום לימודים תיכוניים בחו"ל.
• מלש"ב שלא מוכר כבן מהגרים, אינו זכאי לדחיית התייצבות – וחייב לחזור לארץ.

גיוס בני מהגרים

בן מהגרים המגיע ארצה טרם גיל 30 אינו זכאי באופן אוטומטי לפטור ונקבעו קריטריונים המורכבים מגיל ההגעה לארץ, מצב משפחתי ופרופיל רפואי אשר קובעים מה חובת השירות של "בן מהגרים" אשר מגיע לארץ.

יש לשים לב כי "הגעה לארץ" תיחשב גם לגבי מי שחרג מתקופות הזמן המותרות לשהייה בארץ מכוח מעמד "בן מהגרים" (ראו בהמשך).

משכי הביקור בארץ כבן מהגרים

בן מהגרים לא יאבד את מעמדו בביקוריו בארץ בתנאי שמשך כל ביקור לא יעלה על 120 יום במצטבר בכל שנה קלנדרית, למעט ביקור חד פעמי המכונה "שנה שהייה".  שנת שהייה היא למעשה ביקור חד פעמי לתקופה רצופה הנמשכת בין 121 ימים ל-365 ימים מיום הכניסה לישראל. שנת השהייה מותנת בכך שבן המהגרים שהה בחו"ל 60 ימים לפני הביקור בארץ וכן מחויב לשהות 60 ימים נוספים בחו"ל לאחריו. אם בן המהגרים מגיע לביקור קצר, יהיה עליו לחזור לחו"ל לפחות ל-60 ימים כדי שהביקור לא יחשב כניצול של שנת השהייה. אם הוא רוצה לחזור ולבקר, הוא יוכל לעשות זאת רק מהשנה הקלנדרית הבאה.

שימו לב, הוריו של בן המהגרים רשאיים לשהות בארץ עד 180 יום במצטבר בשנה קלנדרית. במידה ויחרגו מעל למספר זה, יאבד בן המהגרים את מעמדו. ביקור ההורים מותנה בשהייה בארץ מוצאם 60 ימים לפני ההגעה לארץ ו-60 ימים לאחר מכן.

לימודים תיכוניים בארץ

בן מהגרים לא יאבד את מעמדו בלימודים תיכוניים בישראל רק בקיום התנאים הבאים:

• הוריו שוהים בחו"ל והיגר עימם טרם מלאו לו 13 שנים.
• לא נכח בארץ מעבר לשנתיים במסגרת של לימודים תיכוניים.

שימו לב כי במקרה של לימודים תיכוניים בארץ, הדבר נחשב כניצול שנת שהייה.

לימודים אקדמאים או לימודים בישיבה גבוהה בארץ

בן מהגרים יכול ללמוד לימודים אקדמיים בארץ מבלי לאבד את מעמדו על פי שנות התקן לתואר כולל עד שנה אחת של מכינה אם יידרש, בהתאם לתנאים הבאים:

• אם הוריו שוהים בחו"ל.
• התחיל לימודים בגיל 17 לפחות.
• אם הינו בן מהגרים שנולד בחו"ל או היגר עם הוריו טרם מלאו לו 10 שנים.
• מרכז חייו בחו"ל ולא ניצל "שנת שהייה", אלא אם היה במסגרת תכנית מוכרת של משרד העלייה והקליטה.
• אם התקבל למוסד המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה או ועד הישבות.
• יש לשלוח למיטב מסמך מטעם המוסד האקדמאי עם תאריכי התחלה וסיום מדויקים של הלימודים.
• עד 4 שנים לתואר אקדמאי אחד (ראשון או שני) או 4 שנות לימוד בישיבה בארץ.

שירות מקוצר (תואם מח"ל)

בן מהגרים שנולד בחו"ל או היגר עם הוריו עד גיל 10 יכול להתנדב לשירות מקוצר של 18 חודשים. אם יישאר בארץ או יעזוב ואז יחזור תוך פחות משנתיים מתום שירותו, יחויב בן המהגרים בהשלמת שירות סדיר מלא.

בני שליחים

מי יכול להיחשב כ"בן שליחים"?

בן שליחים מוגדר כמיועד לשירות ביטחון השוהה בחו"ל עם הוריו או אחד מהם (במידה והוא נמצא בחזקתו), כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי – ממשלתי ממלכתי בלבד.

פניות חריגות יבחנו ע"י מדור תכנון ומיצוי שביחידת מיטב.

יש לשים לב לדגשים הבאים:

• אם המלש"ב (בן שליחים) חי עם הוריו בחו"ל למטרת שליחות – תתאפשר לו דחיית גיוס עד לגיל 20 או תום השליחות- המוקדם מביניהם.
• אם הוריו של המלש"ב שוהים בארץ, בעוד הוא נשאר בחו"ל, התייצבותו תידחה עד לסיום לימודיו התיכוניים.
• יש צורך בהוכחה על מרכז חיים בחו"ל מצד המלש"ב ומשפחתו.
• חל איסור על המלש"ב ללמוד במסגרת על-תיכונית (אקדמית) בחו"ל.

על מנת להסדיר את מעמדו הצבאי, על מלש"ב השוהה בחו"ל לפנות לעורך דין צבאי המתמחה בסוגיות אלה, במידה ומבקש לטפל בענייניו בעצמו (מומלץ לקבל ייעוץ לכל הפחות) יפנה המלש"ב אל תא חו"ל שביחידת מיטב.