משרתי קבע בצה"ל הם אוכלוסייה מיוחדת מבחינה חוקית, מחד גיסא הם משתכרים שכר נאה ויש להם תנאים סוציאליים ותעסוקתיים רבים ומאידך גיסא דיני העבודה ה"רגילים" אינם חלים על אנשי קבע כיון שהם משרתים בצבא ולכן ההתנגשות בין זכויות הפרט שלהם כמשרתים אשר מתפרנסים בשירות צבאי לבין צרכי המדינה, הצבא והמערכת יוצרים צורך במערכת דינים מיוחדת ומותאמת שיש בה כדי לאזן את מצבם המיוחד ולתת לו תוקף משפטי הולם.
במרוצת השנים הוכרו בתוך המערכת זכויות משרתי קבע אשר בעבר היה ניתן רק לחלום עליהם ובכלל לא נלקחו בחשבון בסל הזכויות התעסוקתיות של משרתי הקבע – מושגים שהיום מעוגנים בפקודות הצבא כגון זכויות הורים וזכויות סוציאליות אחרות, נראו בעבר כרחוקות מאוד מעולם של משרתי הקבע.
עם השנים התפתחו זכויות הקבע וגם הצבא למד על בשרו שבכדי לשמר אצלו את האנשים המובחרים יותר עליו להציע יותר הכרה בזכויות הפרט של המשרתים על מנת לשמר אותם בתוך המערכת הצבאית ולמנוע זליגה שלהם למקומות עבודה חלופיים למערכת הצבאית. במצב זה התפתחו דינים מיוחדים לצבא שיש מי שקוראים להם "דיני עבודה צבאיים" – אך לטעמי המונח הנכון והמתאים יותר לשימוש הוא "דיני משרתי הקבע" או "דיני השירות בצה"ל".
משרתי הקבע מוצאים את עצמם עומדים לא פעם לאחר שהם נתנו שנים ארוכות וטובות מחייהם למערכת הצבאית אלא שאז מוצאים את עצמם ללא אפשרויות קידום, מסיבות שונות ומגוונות, בין אם בגלל שאינם מסתדרים עם מפקד חדש כזה או אחר ובין אם בגלל שיש שינוי ארגוני בתפקידם. בשנים האחרונות גם שינויים ארגוניים רחבים מביאים לכך שיש מגמה של צמצום בכוח אדם בקבע לצד שינויים ארגוניים שנובעים מצרכי הצבא ומגמות התייעלות כאלה ואחרות וכפועל יוצא מכך משרתי קבע רבים ואנשי קבע מוצאים את עצמם כאשר זכויותיהם נפגעות או גרוע מכך שהם עשויים להישאר ללא מקור פרנסה וקטיעה של אופק השירות שלהם בצה"ל.
היעדר תחולת דיני העבודה הקלאסיים בצה"ל גם מותירה שאלות רבות ללא מענה, לגבי שאלות של הפסקת שירות של משרתי הקבע – מתי ניתן לעשות כן? באילו תנאים? מה השיקולים שעל צה"ל לשקול כ"מעסיק"? והאם הוא צריך לשקול שיקולים של הפרט או רק את "צרכי הצבא"?
כמענה לשאלות אלה ואחרות וכדי ליצור ביקורת שיפוטית מסוימת הוקם הטריבונל השיפוטי למשרתי הקבע אשר אליו ניתן לעתור כנגד החלטות של מחלקת הסגל, גורמי אכ"א והפיקוד הבכיר ולערער על שיקול הדעת במקרים ספציפיים בהם הפרט סבור כי הוא נפגע מהתנהלות המערכת הצבאית. הטריבונל למשרתי הקבע נקרא ועדת הערר למשרתי הקבע.
ועדת הערר למשרתי הקבע
טריבונל משרתי הקבע, ועדת הערר, הוקם לאחר יוזמת חקיקה של ועדת צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין בישראל, אשר כיום עורך הדין עידן דביר נושא בתפקיד יושב-ראש של הוועדה. טרם הקמת ועדת הערר היו מספר עתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק מהם עלה הצורך בהקמת גוף שיפוטי אשר ידון בזכויות אנשי קבע כגורם חיצוני למערכת הצבאית אשר יעסוק בנושאים משפטיים העולים מסכסוכי עבודה בין משרתי הקבע לבין צה"ל. כיום, על פי החוק, משרת קבע יכול לעתור לוועדה אם נפגע מהחלטה של גורם צבאי מוסמך, בנושאים מסוימים.
ועדת הערר מתכנסת בהרכב תלתא, של שלושה חברי ועדה ובהם יו"ר הועדה, נציג ציבור מטעם הרמטכ"ל (הממונה על-ידי הרמטכ"ל באישור שר הבטחון) ונציג ציבור שהינו בעל ידע ומוחיות בתחום השירות הצבאי.
מאז הקמתה עוסקת ועדת הערר בנושאים שונים והעיקריים שבהם הם הפסקת שירות קבע וסיום שירות קבע מעילות הקבועות בפקודות צה"ל; ענייני שכר וזכויות נלוות סוציאליות וכלכליות; גיוס לשירות קבע; ועוד.
החלטות של ועדת הערר כפופות לביקורת שיפוטית של בית המשפט המחוזי וניתן לתקוף אותן משפטית באמצעות הגשת ערעור מנהלי.
התרת התחייבות לשירות קבע וקיצור שירות קבע ביוזמת הפרט
משרתי קבע רבים שוקלים אם להמשיך בשירות קבע במהלך השירות שלהם, זו שאלה מושפעת ממניעים אישיים, משפחתיים, כלכליים ואחרים והכל בשימת לב לאירועים אישיים, התפתחויות בחיים האישיים ולא פעם גם שקילת אפשרויות תעסוקתיות אחרות מחוץ לצבא.
משרת הקבע אינו תמיד בעל המידע הנכון כדי להכיר את מצבו המשפטי ואת השאלה הנגזרת ממנו שהיא החשובה יותר – באילו נסיבות ניתן להפסיק את שירות הקבע. שירות הקבע מבוסס על חתימת הפרט להתחייבות בשירות קבע וישנם שני סוגי התחייבויות, התחייבות קשיחה או התחייבות פתוחה. הוראת פיקוד עליון (הפ"ע) 3.0501 היא הפקודה אשר מסדירה את שירות הקבע בצה"ל והיא קובעת כי כל התחייבות לשירות קבע שאינה קשיחה היא התחייבות פתוחה והמשמעות היא לענייננו שמשרת הקבע אשר חתום על התחייבות פתוחה יכול לבקש לסיים את התחייבותו באופן חד-צדדי. גם במקרה כזה, צה"ל רשאי, מכוח הוראת הפיקוד העליון, לדרוש כי משרת הקבע ייתן לו הודעה מוקדמת של שנה טרם יסיים את ההתחייבות באופן חד צדדי.
זה המקום לציין כי מרבית ההתחייבויות לשירות קבע בצה"ל בכלל ובפרט בעת הנוכחית ובשנים האחרונות הן התחייבויות קשיחות. למשל, התחייבות לשירות קבע של עתודאים (עתודה טכנולוגית (שנת ר') ועתודה אקדמאית), הכשרות מיוחדות – למשל קורס חובלים, מודיעין, מחשוב, טיס וגם קורס קצינים, וכמובן שהרשימה אינה סופית.
בכל סוג התחייבות לשירות קבע (קשיחה או פתוחה) שהפרט מבקש מיוזמתו להתיר אותה, חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי מתאים למצב הפרטני וזאת על מנת להיעזר במי שיש להם היכרות עם ההליכים על פי הפקודה ועם הגורמים אשר צפויים להתייחס להליך התרת ההתחייבות. הליכי התרת ההתחייבות מתחילים אומנם ביחידת משרת הקבע ובמפקדיו אך הם ממשיכים לגורמים אחרים (התהליך תלוי נסיבות) וביניהם יכול ותידרש עמדת החיל ואף חטיבת הסגל שלה חלק משמעותי בהליכים. הצבא שוקל לא רק את הבקשה הפרטנית של משרת הקבע אלא הוא בעל ראייה מערכתית ורחבה יותר שנובעת מצרכי הצבא ומראייה כוללת של כלל הדרישה לאנשי קבע במקצועות מסויימים.
ההחלטה בבקשה להתרת התחייבות היא הליך שדורש היכרות וידע כדי לצלוח אותו נכון, פרקי הזמן של ההליך מוגדרים בפקודה לגבי כל שלב ושלב אך יש לזכור כי על ההחלטה הסופית בבקשה ניתן לערער בפני ראש אכ"א בתוך ארבעה עשר (14) ימים בלבד. במקרים מסוימים גם על החלטתו ניתן לערער בפני ועדת הערר למשרתי הקבע.
משרתי קבע אשר מבקשים לבחון את סיכוייהם להשתחרר משירות קבע ביוזמתם צריכים לדעת איך להיערך להגשת הבקשה ומדובר בהיערכות שראוי וכדאי לבצע אותה באופן נכון ומדויק. בדיוק כפי שצה"ל לא ייצא לקרב לא ערוך – כך גם אסור למשרת הקבע להתחיל תהליך ללא גב מתאים – ובמקרה הזה – יעוץ משפטי מעורך דין צבאי שמכיר את ההליכים, את הפקודות, את הגורמים המתאימים בצה"ל ויכול לייעץ ולהוביל את משרת הקבע בבטחה אל עבר המטרה.
