הדין המשמעתי בצה"ל – כמעט כל חייל חווה אותו. במאמר זה תוכלו ללמוד עליו יותר לעומק, ובעיקר לדעת מהן זכויותיכם בהקשר. לשאלות נוספות, עו"ד עידן דביר, עורך דין צבאי, ישמח לעמוד לרשותכם.
הדין המשמעתי – כלי לאכיפת משמעת ביד המפקד
הדין המשמעתי בצה"ל הוא הליך משמעתי המוסדר בחוק השיפוט הצבאי. מטרת הדין המשמעתי הינה להעניק למפקדים בצה"ל סמכויות לאכיפת המשמעת ללא אמצעים משפטיים ומבלי להיכפף לסדרי דין כגון עדים וראיות. במסגרת הדין המשמעתי מתקיים דיון, במהלכו המפקד שופט חייל על עבירה משמעתית בה הואשם.
מקומו של הסנגור במסגרת הדין המשמעתי
להבדיל מההליך בבתי דין צבאיים ובמערכת המשפט האזרחית – במסגרת הדין המשמעתי לחייל אין זכות ייצוג. עם זאת, עורך דין יכול ללוות את החייל לאורך התהליך, לייעץ לו בשלבי החקירה ולהכין אותו לקראת המשפט. ניתן להגיש במסגרת ההליך המשמעתי חוות דעת סנגור, אליה קצין השיפוט מחויב להתייחס. חוות דעת כזו יכולה להיערך ע"י עורך דין בעל השכלה צבאית, המכיר את הליכי הדין המשמעתי בצה"ל. במסגרתה יכול עורך הדין להציג מגוון שיקולים וטיעונים, המבוססים על חומר הראיות, פקודות הצבא, אישיותו של הנשפט וכיוב', ולנסות להשפיע באמצעותם על קצין השיפוט כדי שיקבל החלטה מושכלת יותר לגבי החייל העומד לדין בפניו. כמו כן, הסנגור יכול לייצג את הנאשם לאחר המשפט במסגרת הליכים שייגזרו מתוצאותיו.
עבירות הניתנות לשיפוט במסגרת הדין המשמעתי
- עבירות צבאיות (עפ"י סעיפים 135-43 לחוק השיפוט הצבאי).
- עבירות תעבורה.
- עבירות הטרדה מינית.
- עבירות על תקנות שירותי הביטחון לגבי חובות אנשי מילואים שאינם בשמ"פ.
- עבירות על חוקים של צער בע"ח.
כל זאת, בתנאי שהעונש המקסימאלי הקבוע לעבירה עפ"י חוק אינו חמור מ-3 שנות מאסר.
זכויות חייל במסגרת הדין המשמעתי
- מועד הגשת תלונה – מפקדו של החייל, או אחר שהוסמך לכך, רשאי להגיש נגדו תלונה לא יאוחר מ-77 ימים ממועד ביצוע העבירה או מהמועד בו נודע על ביצועה לראשונה.
- דרגה ותפקיד של הקצין הדן בתלונה – התלונה תידון בפני מפקדו של החייל, שהינו קש"ז – קצין שיפוט זוטר (סגן או סרן), או קש"ב – קצין שיפוט בכיר (מדרגת סרן ומעלה).
- הסתייעות בעורך דין – לא ניתן לזמן לדיון עורך דין שייצג את החייל אך ניתן להיוועץ עם עורך דין טרם הדיון.
- עיון בפרטי התלונה – לפני תחילת הדיון רשאי החייל לעיין בפרטי התלונה ובמסמכים שהובאו בפני קצין השיפוט.
- העברת הדיון – לחייל הנידון במסגרת הדין המשמעתי בפני קש"ז, נתונה זכות לבקש העברת הדיון לקש"ב, ובמקרה שנידון בפני קש"ב – הוא רשאי לבקש העברת דיון לקש"ב ממונה או לבי"ד צבאי.
- העברת דיון לבית דין צבאי – עם העברת דיון לבית דין צבאי, ימונה קבו"ד (קצין בודק) לחקור את הפרשה, וממנו יעבור התיק לפרקליט צבאי, שיחליט אם להגיש כתב אישום לבית דין צבאי או להחזיר התלונה לדיון משמעתי.
- הקראת התלונה – על קצין השיפוט להסביר בתחילת הדיון במה החייל מואשם. החייל יכול להודות באשמה או לכפור בה, כמו גם להודות בעובדות מסוימות.
- עדים וראיות – במסגרת הדין המשמעתי רשאי חייל להשמיע דבריו, להפנות שאלות לעדים, לזמן עדי הגנה ולהציג מסמכים. קצין השיפוט יכול לסרב לבקשת הזמנת עד רק במידה והוא סבור שהעדות לא רלוונטית או שניתן להוכיחה אחרת.
- עונשים ותשלום פיצויים – חייל שהורשע בעבירה במסגרת הדין המשמעתי זכאי להשמיע טענותיו בעניין העונש. קצין השיפוט מוסמך להורות על תשלום פיצויים אם העבירה גרמה לנזק כספי.
- עיכוב ביצוע העונש – קצין שיפוט רשאי לעכב ביצוע העונש עד 90 ימים מפסיקתו, אם מתקיימת אחת מהעילות בפקודת מטכ"ל 33.030222.
- הגשת ערר – חייל יכול להגיש ערר למפקדו של קצין השיפוט תוך 3 ימים מקביעת הפסק. קצין שיפוט הדן בערר יכול לזכות חייל, להפחית או להחמיר בעונשו. במידה והוחלט להחמיר – חייב קצין השיפוט להזמין החייל לדיון כדי לאפשר לו לומר דבריו.
- המתקת עונש – חייל זכאי לפנות בכתב לאלוף המוסמך להמתיק את עונשו.
- פנייה למדור הדין המשמעתי – זו אפשרית באם חייל סבור כי הליך הדין המשמעתי לא התנהל כראוי.
שאלות? התייעצויות? פנו לעו"ד עידן דביר
עו"ד עידן דביר שירת בפרקליטות הצבאית, לרבות בסנגוריה הצבאית, וייצג למעלה מ-1000 נאשמים במסגרת הצה"לית. ניתן לפנות אליו לייעוץ וליווי בכל שלב ושאלה בתחום הדין המשמעתי. חשוב ביותר לפנות לייעוץ טרם הדיון המשמעתי.
