בית הדין הצבאי דן חיילים בעבירות פליליות ובחינת עיקר ההליכים המובאים בפניו נוגעים לענייניהם של מי שנעדרים מן השירות הצבאי שלא ברשות ובהם – עריקים, משתמטים, נפקדים, עריקי בקו"ם ועריקי מילואים. מקורם של יתרת ההליכים המובאים בפניו הם בחקירות מצ"ח או על בסיסן וכוללות עבירות סמים, עבירות צבאיות, עבריות בנשק, עבירות מין, עבירות רכוש, עבירות אלימות וכיוצא באלה.
ייצוג בפני בית הדין הצבאי דורש הכרות עם החוק הצבאי, עם הפקודות הצבאיות הרלוונטיות ועם החוק הפלילי במדינת ישראל. למעשה לא די בכך שעורך הדין המייצג בבית הדין הצבאי הוא עורך דין פלילי מעולה בבתי משפט בערכאות אזרחיות אלא יש צורך בהיכרות עם תחומים נוספים שדורשים התמחות ספציפית בדיני צבא.
מערכת המשפט הצבאית הרבה יותר מהירה והרבה יותר דינמית מבחינת הנעשה בה והמגמות הקיימות בה. כך למשל הליך שבערכאה אזרחית יכול להישמע ולהימשך על פני 3-4 שנים, הרי שהליך דומה במערכת הצבאית יכול להסתיים בתוך חודשיים עד שלושה. בנוסף, דיני המעצרים שונים, חלופת מעצר של מעצר בית למשל במערכת המשפט הפלילית האזרחית אינה קיימת ואינה יכולה להיות מיושמת לגבי חייל שמשרת בשירות חובה. דוגמא נוספת שדורשת הכרה ספציפית עם המערכת הצבאית היא רמות הענישה לגבי העבירות השונות – למשל תיקי סמים שמבחינת חומרתם יכולים להיסגר בבתי משפט אזרחיים ללא ענישה משמעותית הרי שבבתי הדין הצבאיים תהיה ענישה ממשית במאסר ויכולים להוביל להפסקת שירות צבאי ואף לרישום פלילי שתקף גם באזרחות ולא רק בצבא.
תיקים המבוססים על כתבי אישום בגין עבירות של "היעדרות מן השירות שלא ברשות" הם תיקים שאין להם מקבילה במערכת בתי המשפט ה"אזרחית" במדינת ישראל ולמעשה מדובר בעבירות שהן ייחודיות למערכת המשפט הצבאית. חוק השיפוט הצבאי קובע למעשה כי חייל צריך להימצא בכל מקום שמצריך את נוכחותו וזו נקבעת על ידי מפקדיו הצבאיים. חייל שלא נמצא ביחידתו ואין לו אישור לכך ממפקדיו מוגדר כמי שנעדר מיחידתו שלא ברשות. הטיפול במי שנעדרים מן השירות משתנה מעת לעת וכך גם רמות הענישה, למשל במהלך מלחמת חרבות ברזל פרסמה הפרקליטות הצבאית כי מי שהם עריקים ולא יתייצבו לפני 1/12/2023 תהיה החמרה משמעותית בענישה כלפיהם (מאשר זו שהייתה נהוגה לפני כן), כיון שמדובר במי שהם עריקים בזמן מלחמה.
חקירות של המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) מבוצעות על ידי חיילים שמקבלים הכשרה לטובת תפקידם. עורך דין צריך להכיר את ההכשרה וגם את הפרקטיקה בבסיסי החקירות שמעוגנת בהוראות מקצועיות של מפקד מצ"ח שמפורסמות לכלל סגל החוקרים בחיל המשטרה הצבאית. מדובר בידע הכרחי כדי להגן על החיילים החשודים שנמצאים בחקירות ושייתכן כי בהמשך יהפכו לנאשמים בעבירות שונות במידה והפרקליטות הצבאית תחליט על הגשת כתבי אישום כנגדם.
לסיכום, ייצוג בבתי הדין הצבאיים חייב להיעשות על ידי עורך דין צבאי בעל היכרות עם תחומי משפט רבים, עם הצבא ועם היחידות הרלוונטיות שעוסקות באכיפת החוק בצה"ל. יצוג בתיקי מצ"ח ובתיקי היעדרות מן השירות הצבאי שלא ברשות צריך להיעשות באופן מקצועי וכשניגשים לחקירה חשוב לדעת כיצד יש לבחור נכון את עורך הדין שייצג אתכם. יש יתרונות גדולים מאוד לעורכי דין מנוסים שמייצגים בתחום הדין הצבאי ובבתי הדי הצבאיים ומכירים את יחידות הצבא, את הפרקליטות הצבאית, את בתי הדין ואת כלל הפקודות וסדרי הדין הצבאיים.
