הסדרת מעמד "בן מהגרים" אל מול צה"ל

חוק שירות ביטחון הקובע את חובת הגיוס לשירות ביטחון בצה"ל חל על תושבי ישראל וכן על אזרחי ישראל וכך גם על אותם אזרחי ישראל השוהים בחו"ל ומרכז חייהם שם. אזרח או אזרחית של מדינת ישראל המגיע לגיל הרלוונטי – ייחשב מבחינת החוק כיוצא צבא ולמעשה יהיה מבחינת הצבא בסטטוס מיועד לשירות ביטחון – מלש"ב.

כל מלש"ב יכול להיקרא לצו בדיקות לבחינת כשרות לשירות ביטחון ("צו ראשון") – גם אם שוהה בחו"ל באופן קבוע ובכל מעמד שהוא. למעשה, מלש"ב החי בחו"ל חייב במידה ולא יצרו עימו קשר באמצעי אחר קודם לכן להתייצב בקונסוליה הישראלית (או באחת מלשכות הגיוס בישראל במידה והמלש"ב שוהה בישראל באותו הזמן) בגיל שש-עשרה שנים וארבעה חודשים (16.04) לשם רישומו כמלש"ב.

מלש"ב שהינו אזרח ישראל, בין אם נולד בחו"ל ובין אם עזב את ישראל למטרת הגירה בליווי הוריו לפני גיל שש-עשרה (16), רשאי לפנות בבקשה כי יכירו בו כבעל מעמד של "בן מהגרים". מלש"ב שאינו עומד בתנאי מעמד "בן מהגרים" יכול לבקש לסיים את לימודיו התיכוניים בחו"ל בהצגת האישורים התאימים אך לאחר מכן יתבקש על-ידי גורמי צה"ל לחזור לישראל ולהתגייס כחוק.

למעמד "בן מהגרים" יש מספר תנאים מצטברים ובלעדיהם צה"ל רשאי לא להכיר באדם מסוים כבעל מעמד של "בן מהגרים". ראשית, יש להוכיח כי מרכז החיים של שני הורי המלש"ב הוא בחו"ל (ובאם אחד מהם שוהה בישראל – אזי יש להוכיח כי המלש"ב אינו נמצא בחזקת אותו הורה). שנית, מרכז החיים של המלש"ב הינו בחו"ל. שלישית, גם אם צה"ל מכיר במלש"ב כבעל מעמד של "בן מהגרים" אזי במידה ויכול שינוי במצבו של בעל הסטטוס הרי שלצה"ל שמורה הזכות להורות על ביטול המעמד ועל גיוס לצה"ל של המלש"ב – גם אם הוא בגיל מתקדם (27 עד 30 שנים).

חשוב להכיר: בעל מעמד "בן מהגרים" אשר שהה בישראל באופן שחורג ממשכי הביקור המותרים בארץ (ראו פירוט בהמשך) או שהוריו שהו בישראל יותר ממאה ושמונים (180) ימים במהלך שנה קלנדרית – עלול לאבד את מעמדו כ"בן מהגרים".

גיוס מי שהיו במעמד של "בני מהגרים"

משך השירות של מי שהיו בני מהגרים ומעמדם הוסר, תלוי במספר משתנים – מועד ההגעה לישראל (אם לפני ה-1 ביוני 2020 או לאחר מכן, מועד ההגעה נקבע לאחר שהייה בארץ של 120 ימי בשנה קלנדרית או שנפרסה באופן רציף על פני שנתיים); אם המדובר ביוצא צבא גבר או אישה; גיל ההגעה לישראל; מצב משפחתי (רווק או נשוי, עם ילדים או ללא ילדים).

כך למשל, משך השירות הסדיר שייקבע לבני מהגרים נשים וגברים שהגיעו לישראל החל מיום 1/6/2020 נקבע לפי הטבלה הבאה:

ביקורים בישראל לבעלי מעמד "בן מהגרים"

מי שהוכר כ"בן מהגרים" יכול לבקר בישראל מבלי לחשוש שמעמדו יתבטל וזאת אם הוא עומד בתנאים הקבועים לכך. "בן מהגרים" רשאי להיות בישראל בכל שנה קלנדארית עד מאה ועשרים (120) ימים במצטבר. בנוסף הוא רשאי לשהות במהלך מעמדו פעם אחת לתקופה אשר מכונה "שנת שהייה" לביקור חד פעמי רציף שמשכו בין 121 ימים לבין 365 ימים מיום הכניסה לישראל.

שנת שהייה מותנית בכך שבן המהגרים שהה בחו"ל לפני תחילה ולאחריה פרק זמן של שישים (60) ימים לפחות מחוץ לישראל.

מעמד "בן מהגרים" – הזווית המשפטית ומדיניות צה"ל

מעת לעת מדיניות אופן היישום וההכרה במלש"בים כבעלי מעמד בן מהגרים משתנה. חיי משפחה אינם פועלים לפי רצון הצבא ולעיתים יש מי שנאלצים להגר מישראל עם הוריהם בחלוף הגיל הקלאסי המופיע בפקודות הצבא. מה ניתן לעשות במקרים כאלו?

במרוצת השנים נעשו מספר רב של פניות סביב שאלת ההכרה ולמעשה הוחלט כי גורמי צה"ל ורשויות הגיוס יהיו רשאית להכיר במקרים חריגים במלש"בים אשר לא עומדים בחלק מהתנאים כבעלי מעמד "בן מהגרים".

למעשה, עורך הדין עידן דביר הוא בין הראשונים אשר הצליחו להרחיב את היריעה ולבסס את המדיניות הנהוגה כיום על-ידי רשויות צה"ל ובפרט יחידת מיטב, במסגרתה ניתן להכיר גם כיום באופן חריג במלש"בים כבעלי מעמד "בן מהגרים".

לכל מקרה חריג, ישנם נסיבותיו שלו, בין אם מדובר בעניין של הכרה במלש"ב כבעל מעמד בן מהגרים ובין אם המדובר במקרה שרשויות צה"ל מבקשות לגייס מלש"ב אשר הוכר בעבר כבעל מעמד בן מהגרים עקב שנטען להפרה לכאורה של תנאי השהייה מצד בעל המעמד. תמיד כדאי וראוי להיעזר, להתייעץ ואף להיות מיוצגים על ידי עורך דין שבקיא בדין הצבאי ובהתנהלות מול גורמי צה"ל ומיטב, בפרט בנושא מעמד בן מהגרים והאפשרויות הנוספות הקיימות בפקודות הצבא.