הסתבכתם בעבירת עריקות? נפקדות? השתמטות? כדאי שתדעו מה זה אומר וחשוב שתיוצגו ע"י עורך דין בעל ניסיון בתחומי עבירות היעדר מהשירות. עם הייעוץ והייצוג הנכון – התסבוכת יכולה להיפתר. אבל לפני הכל חשוב לדעת…
נפקדות, עריקות, השתמטות – מצא את ההבדלים
נפקדות, עריקות והשתמטות הן עבירות העדר חייל משירותו הצבאי או ממקום בו קבע הצבא שעליו להימצא בזמן מסוים. חוק השיפוט הצבאי רואה בנפקדות ועריקות עבירה המתייחסת לאותו סעיף. ההבדל היחידי בין עריקות לבין נפקדות הוא זמן ההיעדרות של החייל. במהלך 21 הימים הראשונים נחשב החייל כנפקד, ולאחר מכן כעריק. גם עריקות וגם נפקדות יתקיימו במקרים שחייל נעדר משירות צבאי לתקופה הנקובה בחוקי עריקות ונפקדות, בין אם לא התייצב לשירותו הצבאי או לתפקידו, לא חזר לשירות לאחר חופשה, או לא התייצב ביחידה חדשה אליה הועבר.
באשר לעבירת השתמטות – חובת השירות הצבאי של כל אזרח ישראלי מעוגנת בחוק שירות ביטחון, לפיו כל תושב ישראלי או תושב קבוע חייבים לשרת בצבא. מי שנקרא להתייצב לשירות צבאי על פי צו ואינו מתייצב – נחשב כעובר עבירת השתמטות.
כדאי לזכור ולהבין – מבחינה משפטית אין כלל הבדל בין עריק לבין נפקד כיון שמושגים אלה הם מושגים שלישותיים בעיקרם. למעשה, הרישום השלישותי של יחידות הצבא ואופן הטיפול בנפקד לעומת עריק מבחינה שלישותית הוא ההבדל העיקרי בין נפקד לבין עריק. אם הנך עריק אזי שלא בהכרח תישפט בבית דין כל עוד תקופת ההיעדרות עצמה קצרה וכן ההיפך נכון גם מי שנפקד יכול לעמוד לדין בפני בית דין צבאי (וכך סביר שיהיה למשל במקרים של היעדרויות קודמות רבות).
עריק בסדיר, עריק במילואים – שאלה של זמן!
ההבדל בין הגדרת עריקות במילואים להגדרת עריקות בסדיר, הנו במשך זמן ההיעדרות. גם חייל סדיר וגם חייל מילואים ייחשבו כנעדרים מהשירות מהיום הראשון בו לא התייצבו אליו. עם זאת, חייל בשירות מילואים פעיל ייחשב לעריק לאחר 30 ימי היעדרות משירותו, בעוד חייל סדיר ייחשב לעריק לאחר 21 ימי היעדרות משירותו.
מי מטפל ומי מעניש?
כל עוד חייל נמצא בתקופת נפקדות, עניינו יטופל, לרבות ענישה שיכולה להגיע ל-20 ימי מחבוש – ע"י מפקד היחידה שלו (בדרגת סא"ל). ברגע שההיעדרות עוברת משך של 21 יום ונחשבת עריקות – עובר הטיפול בחייל לפרקליטות הצבאית, שמחליטה אם זה יועמד לדין משמעתי בכלא או יישפט בבית דין צבאי לאחר הגשת כתב אישום על עבירת היעדר מן השירות שלא ברשות (לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי). העונש הקבוע בחוק בגין עבירה זו הנו עד 3 שנות מאסר ועלול לגרור רישום פלילי. בעבירות שמשכן ארוך ומשתרע על פני מספר שנים – יכול הפרקליט הצבאי להגיש כתב אישום בגין עבירה חמורה יותר של עריקה (לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי) שהעונש הקבוע לצידה הנו עד 15 שנות מאסר!
בית הדין המשלב – חדש!!!
פרויקט "בית הדין המשלב" הוא יוזמה של יחידת בתי הדין הצבאיים והפרקליטות וגורמי הצבא הצטרפו אליו. בימים אלה ולאחר ניסיון מוצלח, צפוי פרויקט בית הדין במשלב להתרחב ולאפשר לכלל החיילים בצבא לקבל הזדמנות שנייה.
חיילים אשר נעדרו מן השירות לתקופות של עד כתשעה (9) חודשים – יוכלו לחזור לשירות צבאי ולסיים אותו באופן תקין באם יביעו מוטיבציה לכך וזאת מבלי שיצטרכו לעמוד לדין בגין העבירה שביצעו. החיילים ילוו במהלך יתרת השירות שלהם על-ידי גורמים מיחידתם, על-ידי בית הדין המשלב וקצינת מיוחדת שמלווה אותם בתהליך ודואגת להתאים מענה הולם לכלל צורכיהם האישיים, לרבות טיפול קב"ן, ת"ש ואפילו גורמי רווחה מן האזרחות.
חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין מומחה לעניין זה בכדי לבחון אם החייל עומד בקריטריונים שקבע הצבא בכדי לקחת חלק בבית הדין המשלב.
השתמטתם? ערקתם? נפקדתם? פנו לעורך דין!
הדין הצבאי מכיל אינספור חוקים וסעיפים בנושא עריקות, כאשר רק עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום יכול להתמצא בסבך המורכב. עורך דין הפועל בתחום יידע להציג נכונה את כוונת החייל העריק – אם ועד כמה התכונן שלא לשוב ליחידתו. ייצוג נכון עשוי למנוע רישום פלילי בעקבות עריקות ואף לצמצם או למנוע עונש מאסר בפועל. עורך דין עידן דביר, ששירת בפרקליטות ושימש כסנגור צבאי, אוחז בניסיון עשיר בטיפול בעבירות עריקות. הוא יעמוד לשירותכם במסירות ובמקצועיות על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר – ביעילות ובמהירות.
